מדינת ישראל נ' פנמה פסיפיק בע"מ ואח'

גזר דין

בתקופה הרלוונטית לכתב האישום היה הנאשם המנהל הפעיל של הנאשמות שהינן חברות פרטיות הרשומות בישראל.

ביום 19.7.11 הורשעה כל אחת מהנאשמות על פי הודאתה ב-2 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד על הכנסותיה לשנות המס 2006 ו-2007, עבירה לפי סעיף 216 (4 ) +217 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה").

הנאשם הורשע על פי הודאתו בארבע עבירות של אי הגשת דו"ח במועד על הכנסות הנאשמות לשנות המס 2006 ו-2007, עבירה לפי סעיף 216 (4)+ 217 + סעיף 224 א' לפקודה.

הנאשם צירף תיקי חקר שמספרם 089824080, 089824072,089824213 וכן הודה בביצוע עבירות נוספות בהיותו מנהל פעיל של מספר חברות פרטיות, והורשע בנוסף על פי הודאתו ב-4 עבירות של אי העברת ניכויים, עבירה לפי סעיף 219+ 117+ 164+ 166+ 224א לפקודה, וב-6 עבירות של אי הגשת דוחות במועד על הכנסות חברות שהיה מנהלן הפעיל בתקופה הרלוונטית, עבירה לפי סעיף 216 (4 )+ 217 + 224א לפקודה.

נאשמת 2 צירפה תיק חקר 089824080 וכן הודתה באי הגשת דו"ח במועד על הכנסותיה לשנת המס 2008, והורשעה בנוסף על פי הודאתה בעבירה של אי הגשת דו"ח במועד על הכנסותיה, עבירה לפי סעיף 216(4)+217 לפקודה וב-3 עבירות של אי העברת ניכויים, עבירה לפי סעיף 219+ 117+ 164+ 166 לפקודה.

ב"כ הצדדים הודיעו כי הגיעו להסדר טיעון לעניין העונש לפיו, הצדדים יעתרו במשותף להטיל על הנאשם עונש של 15 חודשי מאסר בפועל, מהם 10 חודשים בחופף לעונש שהנאשם מרצה בת.פ 4072/09 (מחוזי ת"א), ו-5 חודשים במצטבר, מאסר על תנאי מיום שחרור הנאשם, התחייבות וקנס.

ב"כ המאשימה הגישה פסיקה, גיליון הרשעות קודמות, וגזר דין בת.פ 4072/09 (מחוזי ת"א), ועתרה בטיעוניה לעונש לכבד את הסדר הטיעון ולהטיל על הנאשם בנוסף למאסר בפועל ומאסר על תנאי, קנס משמעותי שלא יפחת מ-100,000 ₪. בטיעוניה טענה כי הנאשם הורשע במספר רב מאוד של עבירות שעניינן אי הגשת דוחות במועד, ואי העברת ניכויים, כאשר המחדלים לא הוסרו. לנאשמות ולחברות שהנאשם היה מנהלן הפעיל היו מחזורים גבוהים, וכן לא הועברו ניכויים במאות אלפי שקלים. הפנתה לפסיקה וטענה כי בתי המשפט רואים בחומרה רבה את עבירות המס ואת אי הסרת המחדלים.

ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש עתר לכבד את הסדר הטיעון ולהתחשב בגובה הקנס שיוטל על הנאשם. בטיעוניו טען, כי הרקע לעבירות המיוחסות לנאשמים נובע מתוך אירוע שהתחיל בשנת 2008, ונמשך עם מעצרו של הנאשם ועונש המאסר שנגזר עליו. מאחר ונגזר על הנאשם עונש של כ-6 שנות מאסר, לא יכול היה הנאשם להסיר את המחדלים.

עוד טען, כי הנאשם ניהל בשנות המס הרלוונטיות 12 חברות פעילות, שכר הטרחה לרואה החשבון ולמנהלות החשבונות שולם במלואו. עם מעצרו של הנאשם כל מסמכי הנהלת החשבונות וכל המסמכים מהם ניתן להפיק דוחות כספיים נלקחו למשטרת ישראל, וכיום לא ידוע היכן נמצאים המסמכים. אף במהלך המשפט בגינו מרצה הנאשם עונש מאסר נעשו ניסיונות להשיג מסמכים מרואה החשבון אך ללא הצלחה. הסיבה לכך שלא הוגשו דוחות אינה נובעת מרשלנות של הנאשם אלא בגלל רשלנות והתחמקות של אנשים שאין לו שליטה עליהם, העבירות בוצעו בתקופה קצרה והעבירות של אי העברת ניכויים בוצעו בשל מצוקה כלכלית.

בנוסף עתר להתחשב בנאשם שנותר בחוסר כל ומרצה עונש מאסר נוסף בגין אי תשלום קנס שהוטל עליו בתיק פלילי 4072/09 ובכך שהנאשם התגרש כתוצאה מההליך המשפטי, והחל בהליכי פשיטת רגל.

הנאשם עתר להתחשב בו ולא להטיל עליו קנס.

בתי המשפט חזרו והדגישו בשורה של פסקי דין את החומרה הרבה בעבירות מס וציינו, כי אין להקל בעונשם של עברייני מס ואין להבדיל בין הגוזל את כספי הפרט לגוזל את כספי הציבור והעונש הראוי לעברייני מס הוא עונש מאסר מאחורי סורג ובריח וקנס גבוה.

עוד נקבע בפסיקה, כי אי הגשת דוחות במועד גורמת לדמורליזציה בקרב ציבור שומרי החוק וגורמת נזק למדינה שאינה יכולה לבדוק דוחות ולאמת נתונים הכלולים בהם, ואין במצוקה כלכלית או בנסיבות אישיות של נאשמים כדי להצדיק את ביצוע העבירות, והאינטרס הציבורי להחמיר בענישה גובר על האינטרס האישי.

יפים לעניין זה דברי כבוד השופטת פרוקצ'יה (בדימוס) ברע"פ 512/04 מוחמד אבו עבייד נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 381, 384:

"... בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס – פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מירמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקתו של בית-משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה "...

לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, ועיינתי בגזר דין 4072/09 (מחוזי ת"א) ובגיליון הרשעות קודמות של הנאשם ממנו עולה, כי לנאשם הרשעות קודמות בגין עבירות מרמה, עבירות על פי חוק הלבנת הון, עבירה של החזקת מקום להימורים, ואי הגשת דוח על פי חוק מע"מ, מצאתי שהסדר הטיעון ראוי ואינו נוגד את האינטרס הציבורי, בשים לב להודיית הנאשם, לחסכון בזמן שיפוטי, לעובדה שאין לנאשם הרשעות בגין ביצוע עבירות על פי הפקודה, ולעבודה שהנאשם מרצה עונש מאסר בפועל לתקופה של כ-6 שנים, ולפיכך אני מכבדת את הסדר הטיעון.

לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים מצאתי, שבהתחשב בסכום הניכויים שלא הועבר למאשימה, בכמות הדוחות שלא הוגשו, בעובדה שהנאשם פתח מספר חברות ולא הגיש דוחות רבים ובעובדה שהנאשם לא הסיר את המחדלים, לא ניתן להיעתר לעתירת ב"כ הנאשם שלא להטיל על הנאשם קנס. יחד עם זאת בהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובעובדה שהנאשם מרצה עונש מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מצאתי שלא להחמיר עם הנאשם ואני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים:

לכל אחת מנאשמות שאינן פעילות:

קנס סמלי בסך 100 ₪.